כיצד גמגום בא לידי ביטוי בשפות שונות
מחקר במימון ה-ISF הבוחן כיצד גמגום בא לידי ביטוי בשפות שונות בקרב ילדים דו-לשוניים.
ד״ר סבטה פיכמן וד״ר דבורה פרויד
לחצו להשתתפותאנו חוקרים כיצד ילדים הגדלים עם יותר משפה אחת חווים גמגום — וכיצד קלינאים, חוקרים ומשפחות יכולים להבין זאת טוב יותר.
שלום בשפות הרבות שמשפחות המחקר שלנו דוברות
שפות מדוברות בישראל
מהילדים בישראל גדלים דו-לשוניים
גילאי הילדים שאנו חוקרים
שפות בית שאנו חוקרים — לצד עברית
אנו מזמינים ילדים המגמגמים וילדים שאינם מגמגמים — בני 7–17 הדוברים אנגלית, רוסית, צרפתית, יידיש, אמהרית, ערבית או ספרדית בבית (וגם עברית). אנו גם מזמינים ילדים הדוברים רק עברית.
אנגלית · עברית · רוסית · יידיש · צרפתית · ערבית · אמהרית · ספרדית
החזון שלנו: כל ילד הוא ייחודי; דו-לשוניות ודפוסי דיבור כמו גמגום הם פשוט ביטויים לייחודיות זו. במעבדה שלנו אנו מתרגמים פילוסופיה זו לפעולה. באמצעות מחקרים רחבי היקף, אנו פועלים להבין טוב יותר את הפרופילים התקשורתיים המגוונים כדי לספק לכל ילד את התמיכה שהוא ראוי לה.
מחקר במימון ה-ISF הבוחן כיצד גמגום בא לידי ביטוי בשפות שונות בקרב ילדים דו-לשוניים.
ד״ר סבטה פיכמן וד״ר דבורה פרויד
לחצו להשתתפותמחקר במימון NIPI הבוחן את שכיחות הגמגום בקרב אוכלוסיות דו-לשוניות בהשוואה לחד-לשוניות.
ד״ר סבטה פיכמן
לחצו להשתתפותהידעתם? בישראל מדוברות יותר מ-50 שפות שונות, ולמעלה מ-50% מהילדים גדלים כדו-לשוניים.
מי הם דוברי שפת מורשת? מהי שפת מורשת?
דוברי שפת מורשת גדלים עם שפה בבית השונה מהשפה הרווחת סביבם. התפתחותם עשירה, ייחודית ולעיתים קרובות לא מובנת.
מתי הגמגום מופיע לראשונה?
גמגום מופיע בדרך כלל בין הגילאים 2 ל-5, בתקופה המהירה ביותר של התפתחות השפה.
מה עושים?
מודעות מוקדמת ותקשורת תומכת עושות את ההבדל. בעמוד ״להורים״ נדריך אתכם למה לצפות ומתי לפנות לעזרה.
אנו שואפים ליצור מאגר נתונים גדול של דיבור — עם גמגום וללא גמגום — מדוברי שפות שונות בעלי יותר משפה אחת. זה יסייע לנו להבין כיצד שליטה בשפה משפיעה על הגמגום, והאם הגמגום משתנה בהתאם לשפה שבה הילד מדבר.
מחקר קפדני שנשאר אנושי — מועיל למשפחות שחיות את השאלות שאנו חוקרים.
לילדים ומבוגרים דו-לשוניים יש התפתחות שפה ייחודית ועשירה. אנו רואים בה עוצמה, לא סיבוך.
כי כלי האבחון הקיימים נבנו עבור אוכלוסיות חד-לשוניות. אנו רוצים לשנות זאת.

חוקרת ראשית
ד״ר סבטה פיכמן היא בלשנית קלינית, חוקרת ומרצה באוניברסיטה המתמחה באינטראקציה המורכבת בין דו-לשוניות, רכישת שפה והתפתחות דיבור ושפה א-טיפוסית. היא בעלת תואר דוקטור בבלשנות קלינית ומשמשת כחברת סגל ומרצה במספר מוסדות אקדמיים, ביניהם המכללה הירושלמית הבינתחומית (החוג להפרעות בתקשורת) ומכללת תלפיות לחינוך (התפתחות הילד). מחקרה הנוכחי מתמקד בביטויי הגמגום בילדים ובני נוער מרקעים שונים של שפת מורשת. בשנת 2026 זכתה היא וד״ר דבורה פרויד במענק יוקרתי של הקרן הלאומית למדע (ISF) להובלת מחקר רב-תחומי הבוחן אסטרטגיות תקשורת ועמדות בקרב ילדי גיל בית ספר דו-לשוניים.

חוקרת ראשית משותפת
ד״ר דבורה פרויד היא קלינאית תקשורת וחברת סגל בכירה בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב. הפרעות שטף הן תחום העניין המרכזי שלה בעבודתה הקלינית, כמו גם בהוראה ובמחקר.
אנו מציגים את המחקר בדרכים המשרתות קהלים שונים. בחרו את הפרספקטיבה הרלוונטית ביותר עבורכם.
לגמגום יש בסיס נוירולוגי. דו-לשוניות אינה גורמת לו. לילדים המגמגמים עדיף לשמר את כל שפותיהם — ויתור על שפת הבית אינו משפר את השטף ורק מחליש את הקשר המשפחתי.
ילדים דו-לשוניים מגיעים לאותן אבני דרך התפתחותיות כמו ילדים חד-לשוניים. אוצר המילים הכולל שלהם דומה, ולגמישות הקוגניטיבית יש יתרונות לכל החיים.
מבחני גמגום סטנדרטיים פותחו על אוכלוסיות חד-לשוניות. ביישומם לילדים דו-לשוניים ללא התאמה מתקבלת זיהוי שגוי שיטתי. שילוב הכלים עם נורמות מודעות-תרבות מפחית טעויות סיווג.
מבחן OASES לוכד את השפעת הגמגום על חיי הדובר מעבר להיבטים הנצפים. בעבודה עם דו-לשוניים, שילוב OASES עם דגימה ספציפית לשפה מספק תמונה מלאה יותר.
בישראל מדוברות יותר מ-50 שפות, ולמעלה ממחצית הילדים גדלים כדו-לשוניים. צפיפות המגע הלשוני — יחד עם טריטוריה קטנה יחסית — יוצרת תנאים ייחודיים לאיסוף נתונים טיפולוגיים מגוונים.
בפרויקט ה-ISF אנו משלבים דיבור חופשי ומשימות הפקה מובנות בכל אחת משפות הילד, עם תזמון תואם לבקרת השפעות הפעלת שפה. הפרוטוקול, סט הגירויים והמדריך לקידוד זמינים בבקשה.