מרכז ידע

0:00הורים יקרים שלום רב, אני אקליט כאן וידאו קצר על דו-לשוניות וגמגום. אני בלשנית קלינית ואציג לכם מה ידוע לנו מהמחקרים.

0:13אז גמגום הוא הפרעה התפתחותית — זאת אומרת זו התפתחות ייחודית של הילד.

0:24דו-לשוניות בדרך כלל מתייחסת לשימוש, לרוב באופן יומיומי, בשתי שפות.

0:32בארץ יש לנו הרבה ילדים שמדברים שפה אחת בבית — למשל רוסית או אנגלית — ושפה נוספת בחוץ במסגרת החינוכית, עברית.

0:42אז לפעמים עולה שאלה: האם שימוש בשפה נוספת הוא גורם נוסף שגורם או מגביר גמגום?

0:53יש מעט מאוד מחקרים על השאלה הזאת, ובעיקרון אין מחקר אחד רחב עם הרבה משתתפים

1:04שבשיטה נכונה ייתן לנו תשובה — עד עכשיו זה מסתמך יותר על דעות של אנשים.

1:13היו מעט מאוד מחקרים — ויש 2–3 תיאורי מקרה (case studies) שמדברים על סוג של קשר.

1:30דווח על ילד שאחרי שבחרו להשתמש בבית בשפה אחת — הגמגום הצטמצם, היה פחות חוסר שטף.

1:42אבל יש המון שאלות: האם הגמגום היה חולף בכל מקרה, כי זה היה ילד צעיר? איך בדיוק נעשה השימוש בשתי שפות?

1:58זה מעורר יותר שאלות מתשובות. לכן אין אף מחקר רחב, בשיטה מותאמת, שמראה ששפה שנייה משפיעה על גמגום.

2:17לכן המסר שלנו: לא לוותר על שפה נוספת. אם מדברים רוסית, יידיש או אנגלית בבית — שפה היא לא רק שימוש במילים או משפטים, היא אוצר לשוני של הילד, קשורה לתרבות, לזהות ולקשר עם בני המשפחה.

2:39כרגע אין שום הוכחה לכך שבחירה בחד-לשוניות — לדבר בשפה אחת עם הילד — משפיעה בצורה כזאת או אחרת על גמגום.

2:53עוד נקודה: לפעמים שואלים האם עצם הדו-לשוניות הוא גורם נוסף לגמגום.

3:13אפשר לענות על השאלה אם נראה שבקרב דו-לשוניים אחוז המגמגמים גבוה יותר מבין חד-לשוניים.

3:23גם כאן נעשו מעט מאוד מחקרים לאורך השנים, וחלקם בשיטות פחות מותאמות לשאלה —

3:42ולכן לא ניתן לקבוע. במחקר שלנו ננסה לבדוק האם אחוז הילדים עם גמגום בקרב דו-לשוניים שונה מהמדווח בספרות על חד-לשוניים.

3:58זה הכול, תודה רבה.

0:00שלום, אני רוצה להגיד כמה מילים על מהי שפת מורשת.

0:04בעבר, כשדיברו על ילדים דו-לשוניים, הרבה פעמים התייחסו לשפה ראשונה ושפה שנייה.

0:13היום הרבה יותר מקובל לדבר על שפת מורשת — למשל רוסית, צרפתית, יידיש, אנגלית —

0:21ושפת החברה, שאצלנו היא עברית. למה "שפת מורשת"? זה מושג יותר מקובל היום,

0:31בגלל ששפה היא לא רק מילים ומשפטים — היא גם תרבות.

0:36היא גם קשר המשפחה, קשר למסע של השפה, עם שורשים.

0:41וגם כשהורים בוחרים לדבר עם הילדים שלהם בשפת הבית,

0:46הם מעבירים לא רק שפה — הם מעבירים תרבות, סיפורים, והרבה מעבר לכך.

0:53בארץ, לפי אומדן, יש יותר מחמישים שפות מורשת שונות.

1:01זה באמת יוצר אצלנו מצב מיוחד — יש לנו שפע של

1:06דו-לשוניים ברקעים ושפות שונות,

1:12וזה מאפשר להבין לעומק מה זה דו-לשוניות.

1:16גם במחקר על הפרעות שפה ותקשורת מאוד מעניין להבין, עד כמה כשילדים

1:23מדברים בשפת המורשת וגם בשפת החברה —

1:28האם הגמגום משתנה משפה לשפה? האם יש הפרעה אחרת?

1:33האם יש הבדלים בין השפות?

1:37לכן למחקר הזה יש הרבה חשיבות.

1:41אצלנו במעבדה אנחנו חוקרים שפות מורשת שונות:

1:46אנגלית כשפת מורשת, צרפתית, רוסית, יידיש,

1:53ספרדית, ערבית —

1:57אני מקווה שלא שכחתי כלום.

1:59אנחנו בעיקר מנסים להבין עד כמה תופעות לשוניות

2:06וגם קליניות משתנות,

2:10כאשר מדברים בקבוצה מסוימת עם שפת מורשת מסוימת

2:16לעומת קבוצה אחרת.

2:18זה יאפשר לנו גם להבין מה קורה מבחינת רכישת שפה אצל ילדים

2:24וגם האם נוכל לשפר את ההבנה בעולם הקליניקה —

2:31כלומר, עד כמה צריך להתאים את האבחון

2:35ואת הטיפול לשפה מסוימת.

2:39למשל, אנחנו משתדלים

2:42לעשות התאמה תרבותית

2:45לשפת מורשת מסוימת —

2:47כך שכל החומרים שלנו מותאמים לדוברי יידיש,

2:51שזו קבוצה תרבותית מסוימת.

2:54אנחנו גם עושים התאמה לדוברי אמהרית,

2:57שהיא קבוצה נוספת.

2:59אנחנו מאוד מאמינים בכך

3:02שגם במחקר, גם בחינוך וגם בקליניקה

3:07צריך להתייחס לכל האוצר —

3:10גם הלשוני וגם התרבותי —

3:12של כל קבוצה.

3:15אז זה הקבוצות שלנו,

3:19ואנחנו לאט לאט נפרסם תוצאות

3:22שמעידות על הבדלים

3:25או אולי על דברים משותפים בין הקבוצות.

3:28תודה.